תשמעו את זה בהודו

March 6, 2017

כמו כולכם, גם אני חזרתי אסירת תודה מהודו. איך אפשר שלא בעצם. אז רציתי לשתף כמה זיכרונות טריים בצירוף רשימת השמעה מיבשת רחוקה שהיא אהבה חדשה.

 

לא מזמן, בגיל 28 וקצת בטיימינג מושלם, החלטתי לטוס להודו בפעם הראשונה בחיי. אחריי שכל הסובבים אותי, ללא יוצא מן הכלל, ביקרו שם לפחות פעם או פעמיים והכמיהה לחזור לעולם לא נמוגה מלבם, חשבתי שהגיע הזמן שאבדוק אם החיידק יידבק גם בי. מטפורית. בכל זאת, לא באמת התחשק לי לחזור עם טפיל.

 

יחד עם מאי, אחותי הקטנה המדהימה ביופייה שצמאה להרפתקאות חדשות מסביב לעולם, טסתי לחודש קצרצר וחלומי בחלקה הדרומי של תת היבשת החמה. בריחה אולטימטיבית מהחורף המעיק ששורר אצלנו הישר ל 36 מעלות בצל עצי קוקוס.

 

אז אמרנו חופשה. חופש. ללא מחשב, מעילים מגושמים או תיק איפור. נטולת שגרה כמו שלא הייתי הרבה זמן. לקחתי כמובן את הסלולרי (נדיר שתפגשו היום מטיילים בלי סמארטפון בכיס) , אזניות מפנקות לנסיעות ארוכות ומיני-טאבלט אומלל ששימש כנגן מוזיקה והshuffle  שלו כמעט לא אכזב.

 

מוזיקה היא חלק בלתי נפרד מהחיים, על אחת כמה וכמה מחוויות של טיולים. החל מחנויות כלי נגינה פשוטות וצבעוניות ועד לנערים ששרים ברחוב, כאילו ספונטני לעצמם אבל גם שתשמעו בוודאות, המוכרים בחנויות שרוצים להרשים עם שיר שמכירים בעברית אז הם שרים לך "חמוד חביבי חמוד", שירי בוליווד עדכניים שמתנגנים באקראי ברקע - הצלילים מתערבבים לתוך תמונות והופכים ליחידה אחת של זיכרון מתוק.

 

החלטתי שהפעם זה באמת חופש אז אני נמנעת מלעבוד. זה לא שאני לא נהנית מהעבודה שלי, רחוק מזה, אבל הפעם התחשק לי שאחרים ייקחו את המושכות ויבחרו לי את פס הקול של המסע הזה. הסתקרנתי לשמוע מה עושה לאנשים טוב על הנשמה דרך האוזניים. מה הבחירה שלהם לרגעים כאלו ואחרים. אז הפעם הייתי אני שאמרתי "שים לנו איזה משהו טוב... אבל שלא יחפור".

 

כמו החוויות הקולינריות במהלך הטיול הזה, גם החוויה המוזיקלית הייתה מוצלחת ומפתיעה. בעיקרה תגליות ותובנות חדשות; קודם כל, גיליתי שכמעט לכל מטייל יש רמקול נייד בשלוף (ופתאום המהמם שלי הרגיש ממש מיותר). גיליתי שההודים חולים על טראנס תוצרת ישראל ושאני, עם כל האהבה שלי לעולם הטראנס והשגעת, כנראה מכירה רק פסיק מתוכו ויש לי עוד הרבה מה להשלים בתחום. גיליתי את ערוץ MTV ההודי, שלא היה מבייש שום מדינה מפותחת באיכות ההפקה של הוידאו-קליפים. גיליתי את TUM HI HO  (ואם תמשיכו עד הסוף תזכו גם אתם לגלות אותו ברצועה מס' 5).

במהלך המסע שהיה באמת חפוז (חודש בלבד, זה ממש קצר במונחי הודו), זכיתי לפגוש שתי חברות ותיקות אהובות מהבית וגם זכינו להכיר חברים חדשים שנכנסו ללבנו, לכל אחד פס הקול שצרב לנו; איליי והיוקולילי מנעים ההליכות, יובל מבסוט לאתגר את עצמו בגיטרה, לירז עם פלייליסט מנצח שיסתיים איכשהו בבלדת געגוע של עידן עמדי, איתי שמקפץ ממרפורד ובניו לארמין ואן ביורן, בר שפתאום בחר להשמיע גרמאטיק בצהרי היום... ורק אחותי רוצה לשמוע ביונסה. תאכלס, הכל בא בטוב כשטוב. בעצם, כמעט הכל.

טיילנו בעיקר בגואה, אבל נקלענו בסך הכול לשתי מסיבות - מסיבת רגאיי/דאנסהול ספונטנית בקודלי ביץ' בשבוע הראשון (שהייתה מטריפה ומהנה) ומסיבת טראנס בניצוחו של גואה גיל באנג'ונה בסופשבוע האחרון של הטיול. באחרונה החוויה הייתה קשוחה במיוחד. BPM שלא חשבתי שבאמת מישהו מסוגל לזוז לצליליו, לא משנה תחת איזו השפעה. החזקתי מעמד בפנים בערך עשרים דקות. עשר דקות בהן ניסיתי לעכל ועוד עשר דקות אחרונות בהן פשוט בהיתי בדיג'יי. גואה גיל, מחלוצי הגואה-טראנס, אדם בגיל פנסיה, לבדו בעמדה, מרוכז בעבודתו כאילו הוא עכשיו מפצח את האטום, לשנייה לא מרים את העיניים לקהל. כך המשיך כמעט עשר שעות של מסיבה. נשבעת שאלו היו רגעים מהפנטים עבורי. הספיקו עשר דקות, כן?

 

בהזדמנות אחרת, ישבנו במסעדה על החוף הקסום קודלי בקרנטקה. על ידינו שולחן של תיירים מאוקראינה שכנראה גם הם ברחו מהחורף האכזרי שלהם. כולם סועדים, נהנים, שומעים מוזיקה שמתנגנת מהסלולארי כמובן. אחרי מספר שירים לא מוכרים, מתחיל להתנגן "מודה אני" של עומר אדם מהשולחן ליד. התאפקתי אבל כמובן שהייתי משועשעת וסקרנית כי התיירים לא דיברו מילה בעברית וגם לא זמזמו את מילות השיר. כששאלתי התברר ששמעו אותו קודם לכן בחוף אחר, אהבו ופשוט שיזמו בשאזאם. ככה נדבק לי זיכרון חדש ומתוק לשיר ומודה אני.

 

חוץ מקבצי סאונד היו גם כמה ביצועים חיים בלתי נשכחים. דואט מאולתר עם אחותי חשף ששתינו מכירות בעל-פה את כל המילים של "עוד אח אחד" של הדג נחש, גרופיות שכמונו, סוחפות את כולם איתנו בשירה. בליווי היוקלילי של איליי שכבר הזכרתי, הולחנו מנגינות חדשות, עם ובלי מילים, שמורחות חיוך ענק על הפנים. הצטרפתי למעגל מתופפים היפי במיוחד בשקיעה על החוף ועפתי על עצמי כמו שלא תופפתי בחיים (בקצב, כמובן). בערב השני לטיול זכינו לראות בהפתעה גמורה את ארז לב ארי במופע אינטימי למטיילים הישראליים שביקרו בבית ליבא באותו הערב. בלילה האחרון שלנו בפאלולם, החברים החדשים שלנו עלו באומץ לבמה בסיומו של מופע קאברים אקוסטי וביצעו את "אין אני" במלוא הגרון. מזל שבסוף גילינו שיש לזה תיעוד. 

כמו כל מי שחזר מהודו, גם אני חזרתי אסירת תודה. מרגישה מבורכת וברת מזל על ההזדמנויות שנפלו בחלקי לטייל בדיוק בזמן הזה, בדיוק במקומות שהם בחרנו לבקר, לפגוש בדיוק את האנשים שיביאו את ההשראה, לשתף בסיפורים ולשמוע חדשים, להיתקל בטוב לב ולזכות לנסים קטנים לאורך הדרך, להתגעגע בטירוף ואז לחזור הביתה בידיעה שעוד אשוב בשנית, עם או בלי חיידק.

 

לשנה הבאה בהאמפי הבנויה ! ועד אז נקפיד לחגוג בגבולותינו.

תודות למאיושקה וללירז מדמוני על התמונות

India#Playlist#ૐ

Xavier Rudd - Follow the sun

עוד אח אחד - הדג נחש

The Lumineers - Ophelia

ארז לב ארי - מה אעשה

Arijit Singh - Tum Hi Ho
חלק מהזמן - עידן עמדי

The Angelcy - Giant Heart

Prem Joshua & Band - Sharanay

Sneha Khanwalkar and Emiliano da Cruz - Susegaado

Madboojah Project - Zimbool

Armin van Buuren vs Vini Vici feat. Hilight Tribe - Great Spirit

Shanti People - Tandava (Somnia Remix)

Raftaar,Nindy Kaur - Go Pagal

Collie Buddz - Come Around

Armaan Malik - AAJA NA FERRARI MEIN

Matisyahu - One day

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

דיג'יי פיצי | DJ Pitzi | Music is a big deal

תקליטנית | מוזיקה לחתונות | שירותי מוזיקה לאירועים |  דיג'יי לחתונה | מוזיקה לאירועים עסקיים | דיג'יי בצפון | תקליטנית לחתונה | דיג'ייאית למסיבות

050-4462712

  • Facebook - White Circle
  • Instagram - White Circle

follow @dj_pitzi